| פרסומים: | פרסומים, ספרים, פרסומים אקדמים, תכתובות, בסיסי נתונים |
|---|---|
| תכנים נוספים: | הודעות לעיתונות, הארגון בתקשורת, מצגות, פוסטים, , נושאים |
| ארגונים: | שוברים שתיקה (BtS) |
| תאריך התחלה: | 1 Jan 1988 |
| תאריך סיום: | 23 Sep 2018 |
כמדי שנה, מכון המחקר NGO Monitor ניתח את הדו"חות הכספיים השנתיים של הקרן החדשה לישראל לשנת 2013, המפרטים את המענקים למגוון רחב של ארגונים לא-ממשלתיים ישראלים. הניתוח מתמקד ב-18% מהמימון שאושר לארגונים ישראלים פוליטיים, המעורבים, ברמות שונות, בקמפיין הדה-לגיטימציה נגד ישראל.
פרופ' ג'ראלד שטיינברג מסביר כיצד ארגוני זכויות אדם ישראלים ובינלאומיים אשר ממהרים לגנות כל הפרה לכאורה של זכויות אדם על ידי ישראל, לא מיהרו לגנות את חטיפת שלושת הנערים, וכאשר הם עשו זאת הם דגלו ב"איזון" אשר תמיד נעלם כאשר ישראל היא היעד לגינוי.
ב-12 ליוני 2014, שלושה נערים ישראלים, גיל-עד שער, אייל יפרח ונפתלי פרנקל, נחטפו בגדה המערבית, במה שמהווה הפרה בוטה וגסה של זכויות האדם. כמו במקרה של חטיפת גלעד שליט, רבים מארגוני זכויות האדם המשמיעים את קולם השכם וערב בכל הקשור לסכסוך הערבי-ישראלי שמרו על שתיקה. רבים מהארגונים שפרסמו הודעות גינוי יצרו מצג שווא של "איזון" באמצעות ביקורת על ישראל או באמצעות האשמת ישראל בחטיפה.
נפתלי בלנסון מסביר כיצד ארגון שוברים שתיקה אינו מנסה "להעלות את המודעות למציאות היום יומית בשטחים", אלא במקום זאת מקיים מסעות הסברה בחו"ל כדי לקדם את דעותיהם הפוליטיות האישיות, ולעודד לחץ בינלאומי על ישראל. אם 'שוברים שתיקה' ואלו התומכים בארגון, אינם רוצים להיתפס כצבועים, עליהם להיות כנים בנוגע למורכבות העומדת בפני צה"ל, ולסיים את קמפיין הדמוניזציה הבינלאומי של הארגון.
איתי ראובני על הפעילות הבינלאומית של ארגונים פוליטיים, ואכן, ארגונים לא-ממשלתיים פוליטיים אוהבים לצאת החוצה במטרה לעקוף את הציבור הישראלי, ולכפות עליו את דעתם בשיח על הסכסוך הערבי-ישראלי.
ג'וש בקון מתאר כיצד שוברים שתיקה מקיימים חלק ניכר מפעילותם בחו"ל במקום להפנות את מאמציהם לקידום זכויות האדם והדמוקרטיה בקרב החברה הישראלית.
2024 כל הזכויות שמורות למכון לחקר ארגונים לא-ממשלתיים (ע"ר) 580465508
